איטום גגות

איטום גגות מרוצפים
גג הבית הוא המקום החשוב ביותר לצורך איטום נאות של הבית. איטום הגג הוא מלאכה מסובכת, אך ללא איטום נאות, הבית לא יהיה יבש כיאות, ובעיות רטיבות שתופענה, תקשנה על חייהם של המתגוררים בבית. גג הבית יכול להיות שטח שמהווה חלק מן הבית, בין אם מדובר בגג משותף או בחלק מדירת פנטהאוז. מבחינה נדל”נית, גג מרוצף, במיוחד במרכזי הערים הוא נכס יקר ערך. מצד שני, תחזוקת גג כזה וביצוע איטום נאות לגג כזה, הם עניין חשוב מאוד. איטום גגות הוא מלאכה לא מסובכת, כאשר הדברים אמורים בחלקים של גג שאיש אינו מבקר בהם, כדוגמת שטחים ציבוריים או גגות פרטיים שאינם שטוחים.

הבעיה מתחילה כאשר מעוניינים לבצע איטום של גגות שבהם אמורים להשתמש, כמו איטום גגות פנטהאוז וכדומה. במקרה כזה כדאי מאוד לבצע איטום מקצועי עוד בטרם מרצפים את הגג, פעולה שתפתור בעיות אפשריות רבות. משום כך, המלצתנו לקונים של דירה חדשה או למשפצים דירה ישנה היא לוודא שמבצעים איטום נאות עוד בטרם שלב הריצוף. אם בכל זאת יש צורך לבצע איטום לגגות מרוצפים, הרי שעליכם להחליט אם ברצונכם לבצע איטום לאחר הסרת רצפות או מבלי להסיר את הרצפות.

הסרת רצפות
כאשר בוחרים לבצע איטום לגג הכולל הסרת רצפות, צרך לקחת בחשבון שמדובר בעסק שהוא אמנם מסובך, אך יעיל וכדאי. הקושי הכרוך בתהליך נובע מן הצורך להוריד את הריצוף הישן, לקרצף את השטח ליישרו, ואז לאחר האיטום לרצף מחדש. מצד שני, תהליך כזה ישיג איטום משובח במיוחד, שיימנע בעיות רטיבות בשנים הבאות. איטום גגות שכזה יוכל להתבצע בשיטות שונות, שכן הוא אינו מוגבל על ידי הרצפות.

איטום גגות בלי הסרת הרצפות
לכאורה ביצוע איטום כזה הוא קל יותר, שכן לא צריך להוריד את הריצוף החדש. הבעיה עם איטום כזה היא שהרטיבות שכבר נמצאת בגג אינה נעלמת, ופעמים רבות צריך לפרק את הריצוף לאחר כמה שנים, ולבצע איטום חדש. איטום גגות ללא הסרת הריצוף הוא מעין מתן תרופה לכאב ראש – הוא מעלים את הבעיה לזמן קצר, אך הוא אינו יכול להילחם במחלה אמיתית, כפי שיכולה אנטיביוטיקה למשל.

אם בכל זאת בחרתם לבצע איטום כזה הנה ההוראות לביצועו:
יש לבצע ניקיון יסודי של כל הגג, ולאחר מכן לעבור עם סמרטוט ספוג בווקס ולהחליק את כל הריצוף בגג. לאחר שלב זה, צריך לעבור עם מסור חשמלי (יהלום) על המרווחים שבין הרצפות ולהרחיב אותם לרוחב של 4 מ”מ לפחות. גם בין הפנלים צריך לבצע את אותו התהליך. עכשיו צריך לנקות את האבק באמצעות שאיבה בשואב אבק, אך אין לשטוף כדי לא לפגוע בווקס או לגרום למים לנזול לתוך החורים שזה עתה יצרנו בין המרצפות. אם מזג האוויר קיצי וחמים, כדאי מאוד לתת לרטיבות שבגג להתייבש בטרם מתחילים לבצע את השלב הבא של האיטום. לאחר מכן ממלאים את החורים ברובה מסוג אפוקסי, ומקפידים במיוחד על אזורי החבורים, אזורי הפנלים והדלת. לאחר ייבוש החומר כדאי לבדוק את האיטום על ידי הצפה. כדאי לקחת בחשבון כי איטום כזה קשה יותר, והסיכויים לכישלונו גבוהים יותר, ככל ששטח הגג גדול יותר.

איטום חדרים רטובים
בבניית בית חדש או בשיפוץ של בית ישן, חשוב מאוד להקפיד על איטום נאות של כל חלקי הבית. איטום גגות בלבד איננו מספיק, שכן גם בתוך הבית ישנם מוקדים של רטיבות, וחייבים ליצור איטום גם מפניהם. אזורים רטובים בבית נמצאים בעיקר במטבח, וביתר שאת – בחדר האמבטיה. בחדר האמבטיה, ובמיוחד בחדר אמבטיה הכולל מקלחון, זורמים מים שעות רבות במהלך היום. כדי לוודא שהמים לא יחדרו אל קירות החדר ואל שאר קירות הבית, וכן כדי לוודא שהרצפה תישאר יבשה (לא בזמן שמתקלחים), חייבים לדאוג שיהיה איטום נאות לחדרים הללו.

איטום קירות רטובים יכול להתבצע על ידי שני סוגים של חומרי איטום – חומרי איטום ביטומניים או חומרי איטום צימנטיים. איטום צמנטי ואיטום ביטומני מתבצעים כמעט באותה מתכונת, ולכן נתייחס כאן אליהם כאל תהליך איטום אחד ונסביר אותם באופן משותף. לקירות נבצע איטום בחומרים צימנטיים, ולרצפה אפשר לבחור איטום צימנטי או איטום ביטומני–משחתי.

תהליך האיטום מתבצע על פי השלבים הבאים:
ראשית כל, יש לבצע את איטום הקירות בשלב שהקירות חשופים לחלוטין, כמו למשל בשלב הבנייה הראשונית של הבית או בשעת שיפוץ יסודי. לכן השלב הראשון לקראת איטום יהיה הכנה יסודית של הקירות או של הרצפה לצורך איטום נאות. בשלב הראשון ננקה, לכן, את המשטח, הרצפה או הקירות מכל לכלוך או טיח שנדבקו אליהם. חשוב גם להקפיד על יישור השטח, במיוחד בקירות, כדי להצליח להשיג איטום מוצלח. בשלב השני יש לצקת משטח הפרדה בין החדר הרטוב לבין שאר חלקי הבית. הרעיון שעומד מאחורי פעולה זו הוא למנוע מהרטיבות הגדולה ברצפת החדר שאנו מבקשים לאטום לגלוש לשאר חלקי הבית. במקרה של איטום רצפה, יש לצקת רולקות מבטון בחבורים בין הרצפה לקירות. כמו כן יש לכסות את הצינורות בבטון ולהחליק את הקירות באזור שהרצפה העתידית של החדר תגיע אליו. כאשר פעולת האיטום מתבצעת בקירות, צריך להקפיד שהחורים שמהם יוצאים הצינורות (כיור ולמקלחת למשל) לא ייסתמו.

איטום ביטומני (לרצפה)
ראשית מורחים חומר ראשוני (פריימר) ומחכים עד שיתייבש. לאחר מכן מורחים את השכבה הראשונה של החומר ומחכים שגם שכבה זו תתייבש. יש אפשרות להוסיף רשת אינטרגלס בטרם ההתייבשות. לאחר מכן מורחים שכבה שנייה של חומר איטום (אם יש רשת אז עושים זאת על כל הרשת) ואחרי התייבשותה של שכבה זו עוברים לשכבה השלישית. בכל מקרה חייבים לחכות מספיק זמן בין הפעולות, עד שהשכבות יתייבשו לגמרי ולא למחצה. כדי שהמערכת לא תתפרק. מעל האיטום אפשר לפזר חול שיימנע פגיעה באיטום.

איטום צימנטי (רצפה וקירות)
כאשר האיטום הוא איטום צימנטי, יש למרוח שכבה ראשונה של החומר, ולהניח רשת אינטרגלס. צריך להשקיע את הרשת עמוק בתוך החומר, על כל השטח שמעוניינים לאטום. מחכים לייבוש מוחלט של החומר ואז מורחים שכבה נוספת. יש אפשרות למרוח שכבה שלישית, אבל, כמות החומר צריכה להיות עד חמישה קילו למטר רבוע, כולל כל השכבות. לאחר מכן פונים לטפל בצנרת – מורחים פריימר (חומר מכין) מסוג סיקה, ואחר כך ממלאים את המגרעת של הצנרת בחומר איטום גמיש. איטום שכזה יאפשר לצינורות להיכנס למקומות שאליהם הם צריכים להיכנס, מבלי לגרוע מרמת האיטום.

בכל מקרה, כדאי מאוד לעשות איטום נפרד נוסף בחלק המפריד בין החדר הרטוב לשאר חלקי הבית, כדי למנוע הצפות בעתיד. נסכם אם כן – המבקשים להשיג איטום חדרים רטובים יעיל, יכולים להתבסס על שני חומרים שונים – איטום ביטומני או איטום צימנטי, שהכנתם דומה למדי.